פסק-דין בתיק ע"א 1530/02

השופט א' א' לוי:

מבוא

1.        אלה הם שני ערעורים, שהדיון בהם אוחד, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט אהרן אמינוף) מיום 26.12.02, שניתן בת.א. 480/94, במסגרתו נתקבלה בחלקה הגדול התובענה שהוגשה על ידי המשיבים 1-16 כנגד המשיבה  17, חברת קידן תכנון הנדסי בע"מ, היא המערערת בע"א 4993/02 (להלן: "קידן"), וכן נתקבלה הודעת צד שלישי של משיבה 17 כנגד המערערת בע"א 1530/02, מנורה חב' לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), ונדחתה הודעת צד ד' שהגישה מנורה.

צדדים ורקע עובדתי

2.        משיבה 1 (להלן: "יובלים"), הינה אגודה שיתופית ששמה לה למטרה להקים בניין מגורים עבור חבריה, משיבים 2-16. לשם קידום הפרויקט היא שכרה בתאריך 22.6.88 את שירותיה של חברה קבלנית, חברת עבודות חוץ ובניין בע"מ, אשר לימים נקלעה לקשיים כספיים, ונמצאת בהליכי פירוק (להלן: "הקבלן"). יובלים קיבלה מהקבלן כתב ערבות על סך 276,000 ש"ח של קרן השומר הצעיר בע"מ, להבטחת טיב העבודות שיבצע עבורה. בכתב הערבות נאמר, כי הוא יהיה בתוקף עד לתאריך 31.7.90, אך בחותמת שהוטבעה בחלקו העליון של המסמך הוסף כי הערבות תפקע ביום 15.8.90. נקדים ונאמר, כי ערבות זו מעולם לא מומשה. עוד בטרם נחתם ההסכם עם הקבלן, חתמה יובלים על הסכם  עם קידן (ת/1), מכוחו התחייבה האחרונה לספק ליובלים שרותי ניהול, מעקב ופיקוח על עבודות הבנייה. בהתאם לסעיף 10 להסכם, התחייבה קידן לפצות את יובלים בגין כל נזק או הפסד שייגרם לה או לצד ג'  עקב ביצוען של העבודות.

            מלאכת הבניה הסתיימה בקיץ 1989, וחברי האגודה קיבלו חזקה בדירות. או אז התגלה כי בדירות קיימים פגמים ולקויי בנייה,  אשר הלכו והחמירו עם חלוף הזמן. פניותיהם של יובלים וחבריה לא הועילו, הואיל והתיקונים אשר בצע הקבלן על פי הוראות קידן והנחיותיה, לא נתנו מענה הולם. כן נתגלו פגמים רבים במרצפות שסופקו על ידי חברת  רצף בע"מ (להלן: "רצף").

3.        בשלהי שנת 1994, הגישו יובלים ובעלי הדירות כתב תביעה על סך 674,000 ש"ח, כנגד הקבלן ורצף בלבד. לאחר מכן תוקנה התביעה, וקידן צורפה כנתבעת נוספת. כתב התביעה נתמך בחוות דעת של מומחה, פרופ' אלישע טצה, אשר מצא כי בדירות התובעים קיימים  פגמים וליקויים רבים הדורשים פעולות תיקון נרחבות. הקבלן לא הגיש כתב הגנה מתוקן, לא לקח חלק בניהול המשפט, ולא הביא ראיות מטעמו. קידן שלחה הודעות צד ג' נגד מנורה אשר ביטחה אותה בחודש ינואר 1995 בביטוח מקצועי רטרואקטיבי החל מיום 1.1.1982, וכן נגד האדריכל גבי מגן (להלן: "האדריכל"), והמהנדסת נעמי קורן (להלן: "המהנדסת"), שלגביהם נטען כי התחייבו בפני יובלים לבצע פיקוח עליון על עבודות הבניה. מנורה מצדה שלחה הודעות צד ד' נגד קידן ומנהלה, דן בורישנסקי (להלן: "בורשינסקי"), ובנוסף, לאדריכל, למהנדסת וליובלים עצמה. האדריכל שלח הודעות צד שלישי למנורה, לחברת הביטוח "כלל" שביטחה אותו בזמן הרלוונטי, לקידן ולבורשינסקי.       

ההליכים ופסק הדין של בית משפט קמא

4.        במהלך המשפט הוסכם בין הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, הוא האדריכל עמוס ג'ינו, אשר יבדוק את ליקויי הבנייה. כן הוסכם, כי מומחה זה לא יהיה רשאי לקבוע סכומים גבוהים מאלה אשר נקבעו בידי המומחה מטעם יובלים, וכן לא יהיה רשאי לפרט לקויים נוספים על אלה שנמנו בחוות דעתו של פרופ' טצה. בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נקבע, כי נמצאו הלקויים אותם מנה פרופ' טצה. בעקבות זאת, לא חלקה קידן על קיומם של הליקויים, להבדיל מזהות האחראי להם. לעומת זאת, התמידה רצף בעמדתה לפיה לא נפלו פגמים במרצפות שסיפקה. בעקבות כל אלה, ולאחר שהמומחה נחקר בחקירה נגדית ארוכה, החליט בית המשפט לאמץ את חוות דעתו בכל הנוגע לקיום הליקויים ועלות תיקונם.

5.        באשר לשאלת האחריות לאותם ליקוים נקבע, כי אחריותו של הקבלן אשר לא התגונן במשפט, למעשה לא הייתה שנויה במחלוקת.  לעניין אחריותה של רצף, אימץ, כאמור, בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעם יובלים, ואת ממצאו של המומחה מטם בית המשפט, תוך שהוא דוחה את חוות הדעת של המומחה מטעם רצף. בית המשפט קבע כי הוכח שכ-25% מהמרצפות שסופקו על ידי רצף נגועים בפגמים בייצור. על כן, ולאור העובדה כי רבע מכלל המרצפות נמצאו פגומות והיו פזורות בדירות השונות, נקבע כי יש לחייב את רצף בעלות החלפת כל הריצוף. באשר לאחריותה של קידן, קבע בית המשפט, כי קידן התרשלה בפיקוח שנטלה על עצמה על ביצוען של עבודות הבנייה על ידי הקבלן. בית המשפט סמך את מסקנתו לעניין זה על עדות חלק מבעלי הדירות אשר העידו בפניו, ואשר עדותם נמצאה אמינה. בית המשפט עמד בהרחבה על עדותו של דן בורשינסקי, מנהלה של קידן, תוך שהוא דוחה את טענותיו אחת לאחת. בית המשפט לא קיבל את טענתו של בורשינסקי לעניין אי-יכולתה של קידן לפקח על כל עבודות הבנייה בו זמנית, וכי האחריות לעניין זה נופלת כולה על כתפי הקבלן. בית המשפט הוסיף וקבע, כי הימנעותה של קידן מלהעיד את קובי גרין, מי ששימש כמפקח צמוד מטעמה  על פרויקט הבניה, פועלת לרעתה, באשר עד זה היה יכול לשפוך אור על תהליך הפיקוח, ומשנמנעה קידן מלהעידו, חזקה היא שעדותו, לו נשמעה, הייתה פועלת לחובתה.

6.        משנקבע כי קידן אחראית לליקוים במבנים, ניגש בית המשפט לבחון את אחריותם של בעלי הדין הנוספים. באשר למנורה, היא המערערת בע"א 1530/02, נקבע, כי יש לקבל את הודעת צד ג' נגדה.  בית המשפט דחה את טענת מנורה שאין לחייבה מכוח חוזה הביטוח עם קידן (נ/21) בשל העדר כיסוי ביטוחי. מנורה טענה להגנתה, כי בעת כריתת חוזה הביטוח הסתירה קידן מידע חיוני אודות הסיכון שהיא תימצא אחראית בגין תיק זה. לעניין זה קבע בית המשפט, כי משנשאלה קידן, עובר לכריתת פוליסת הביטוח, אודות מקרים מהם עלולה לצמוח חבות מכוח הפוליסה, היא לא הטעתה את מנורה, ובלשון בית המשפט בעמוד 168 לפסק הדין:

"במקרה שלפנינו תשובותיה של המבטחת - קידן - לשאלות מנורה - המבטחת, היו תשובות כנות, אף כי אולי לא מלאות, אך אין בהן בוודאי כוונה להסתיר מידע, או כוונה לרמות ולפיכך, אין מקום לשלול מקידן את זכותה לקבל פיצויים מחברת הביטוח מנורה ויש לקבל את הודעת צד ג' ששלחה קידן למנורה".

7.        באשר להודעת צד ג' שנשלחה לאדריכל נקבע, כי קידן כשלה בניסיונה להוכיח את אחריותו. אומנם, קידן טענה כי האדריכל ששימש כמפקח עליון על העבודות נושא באחריות לליקויים, אולם, קידן לא הוכיחה טענות אלו, ובעדותו של בורשינסקי לא נאמר דבר וחצי דבר כנגד האדריכל. לעומת זאת, הגיש האדריכל חוות דעת מומחה (נ/23) שלא נסתרה על ידי קידן, וממנה עולה כי הליקויים בבניין אינם ליקויי תכנון, וכי המפקח הצמוד שהיה לפרוייקט, להבדיל מהאדריכל, היה הממונה על בדיקת טיב העבודות המבוצעות בשטח. לאור זאת, דחה בית המשפט את הודעת צד ג' נגד האדריכל, ומאותם טעמים נדחתה גם הודעת צד ג' ששלחה קידן למהנדסת.   

8.        באשר להודעות צד ד' ששלחה מנורה, דחה בית המשפט את ההודעות נגד האדריכל ונגד המהנדסת מאותם טעמים שהביאו לדחיית הודעותיה של קידן. בית המשפט הדגיש כי מנורה לא הביאה ולו ראיה אחת המטילה דופי באדריכל ובמהנדסת. הוא הדין באשר להודעת צד ד' נגד קידן ובורשינסקי, לגביהם נקבע, כי "..לא הובאו כל ראיות מטעם מנורה לענין זה והיא אף לא התיחסה לכך בסיכומה וכנראה לא בכדי" (שם, בעמוד 172). באשר להודעת צד ד' ששלחה מנורה ליובלים קבע בית המשפט, כי מחומר הראיות עולה כי הליקויים בבניה לא נוצרו כתוצאה ממעשיה או מחדליה של יובלים, והאחריות להם מונחת לפתחם של הקבלן וקידן. משכך הוחלט לדחות את טענות מנורה גם בעניין זה.        

9.        בסופו של יום, חייב בית המשפט את הקבלן וקידן, ביחד ולחוד, לפצות את בעלי הדירות בהתאם לפירוט שהגיש המומחה בחוות דעתו, למעט נזקי הריצוף בהם חוייבה רצף לבדה. בנוסף, קבע בית המשפט, כי מחיוביהם של קידן והקבלן יש לקזז 25% בשל מחדלה של יובלים לממש את הערבות שנתן הקבלן. בית המשפט הוסיף וחייב את הקבלן וקידן וכן את רצף לשלם לכל אחד מהתובעים פיצוי בגין סבל ואובדן הנאה. הקבלן וקידן חוייבו לעניין זה בסכום של 15,000 ש"ח, ורצף בסכום של 3000 ש"ח. ועוד הורה בית המשפט, כי על מנורה לשלם לקידן את הסכומים בהם חויבה על פי פסק הדין. מאידך, חוייב הקבלן לשלם למנורה את הסכומים בהם היא חויבה.

טענות קידן בערעור 4993/02

10.      קידן טוענת, כי טעה בית משפט קמא משקבע כי האחריות רובצת עליה, ומשלא עמד על ההבדל בין גרימת הליקויים לבין אי-מניעתם. עוד טענה קידן, כי טעה בית המשפט קמא  משקבע כי היא אחראית עם הקבלן,  יחד ולחוד, כלפי בעלי הדירות, הואיל ולא היתה שותפה למעשים אשר גרמו לליקויים. בנוסף נטען, כי טעה בית משפט קמא משלא נתן משקל מכריע לעובדה שיובלים גרמה את הנזק לעצמה משלא ממשה את הערבות שניתנה לטובתה, ואשר היתה עשויה לכסות את כל הוצאות התיקון. קידן הוסיפה וטענה, כי טעה בית המשפט קמא משהתעלם מהעובדה שיובלים דרשה שהבניה תסתיים במועד מוגדר, כדי לאפשר למתיישבים להיכנס לדירות לפני תחילת שנת הלימודים. כתוצאה מכך, גם אם נמצא שהעבודות בוצעו שלא כיאות, קידן לא מחלה לקבלן על תיקונן, אלא העדיפה לדחות את התיקונים לשנת הבדק, כדי שלא לגרום לעיכוב בביצוע.

טענות מנורה בע"א  1530/02

11.      השגותיה של מנורה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתחלקות לשני מישורים: האחד, עניינו בהשגותיה כנגד הטלת אחריות על כתפיה של קידן. לטענת מנורה, קידן אינה אחראית לליקויים הואיל ולא הוכח כי התרשלה, ואף לא הוכח הקשר הסיבתי בין מחדלי קידן לנזקים. עוד נטען, שלא הוכח כי אם הייתה קידן נוהגת אחרת, היה בכך כדי למנוע חלק מהנזקים או שהיה בכך להביא לתיקונם כאשר הקבלן הוכר כחדל פירעון. מנורה הוסיפה וטענה, כי היה על בית המשפט להפריד בין חבות הקבלן לבין חבות קידן, וכן לנמק כיצד יכולה הייתה קידן למנוע נזק כזה או אחר.